.

תקנון העמותה הישראלית לשיטת העבודה  

 

מוסדות העמותה

כללי

עמותה מוגדרת בסעיף בחוק העמותות מוגדרת עמותה כתאגיד המוקם על- ידי שני בני אדם או יותר, למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו.

לפי חוק חל איסור חלוקת רווחים בין חברי העמותה וכן לא ניתן להעביר חברות בעמותה לאחר.

על כל עמותה להקים שלושה מוסדות עיקריים:

אסיפה כללית.

ועד מנהל.

מוסד מבקר

בעמותות אשר מחזור הכספים שלהן עומד על יותר ממליון ₪ בשנה יש לכלול במסגרת המנגנון המבקר רואה חשבון מוסמך. כמו כן, על המוסד המבקר לקבל את אישור של רשם העמותות.

 

האסיפה כללית

ראשונה לכל מוסד בעמותה היא האסיפה הכללית. האסיפה הכללית היא גוף הכולל את כל חברי העמותה. כלומר אלו שייסדו את העמותה וכן כל מי שפנה לעמותה בבקשה להתקבל כחבר, והתקבל על ידי הגוף המוסמך לכך. בהתאם לחוק, יכול להיחשב כחבר בעמותה כל אדם בגיר וכל תאגיד, חברה וכדומה, בעמותה חברים אזרחים ישראלים וגם כאלה שאינם.

תקנון העמותה הנקבע על ידי חברי האסיפה הכללית בהצבעה דמוקרטית, צריך שיכיל את כל הכללים הנוגעים לקבלת אדם לעמותה, הוצאתו ממנה וזכויותיו בה. כמו כן יש לקבוע מי מחליט לקבל אדם או לסלקו מן העמותה.

לאחר התקנת התקנון על האסיפה הכללית לבחור יו" ר לאסיפה. על יו" ר האסיפה להיות מבין חברי העמותה, אך אינו חייב להיות חבר ועד. הקריטריונים העומדים לפניכם כחברי האסיפה הכללית הבאים לבחור יו"ר צריכים להיות ראשית, יושרו ואמינותו של היו"ר, כישוריו בניהול ארגון, בין אם התנדבותי ובין אם עסקי ומידת יכולתו ליצור קשרים עבור העמותה. התפקיד היחיד שניתן ליו" ר בחוק בפועל הוא חתימה על פרוטוקולים של האסיפה הכללית.  יש לציין כי פרוטוקולים אשר יש להעבירם לרשם צריכים להיות חתומים על- ידי שני חברי ועד, לכן במידה ויושב הראש הוא חבר ועד, יש צורך בחתימת חבר ועד נוסף.

 

סמכויות האסיפה הכללית:

 

בחירת ועדת ביקורת או גוף מבקר על- פי סעיף 31 לחוק.

בחירת רואה חשבון (במידה ויש בכך צורך)

שינוי חברי ועדת הביקורת או חברי הוועד.

אישור דוחו"ת כספי העמותה השנתיים

אישור גמול לחברי הוועד או לחברי ועדת הביקורת בגין תפקידם.

קבלת החלטות בדבר שינוי תקנון, מטרות או שם העמותה.

במקרה בו במהלך הצבעה יתברר כי קולות המצביעים שקולים יש לנהוג על פי כללי תקנון העמותה אשר חובה כי יכריע בנושא זה.

 

הועד

על פי חוק העמותות נקבע כי הוועד ינהל את ענייני העמותה ובידיו תיתנה הסמכויות הקבועות בתקנון העמותה, בנוסף רשאית עמותה לקבוע בתקנון כי יהיו לה מוסדות נוספים.

אך את ניהולה הכללי של העמותה יש להשאיר אך ורק ביד המוסדות הקבועים בחוק ושצוינו לעיל.

בוועד צריכים לכהן לפחות שני חברים כאשר אדם המעניק שירותים בשכר לעמותה שלא מתוקף תפקידו כחבר ועד, אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה עם זאת חברי ועד רשאים לקבל תשלום בגין פעולותיהם כחברי ועד, אולם קיימות מגבלות בכל הנוגע לקביעת תקרה לשכר בכירים בעמותות ועל כן יש לבחון את סבירות השכר תוך התחשבות בגורמים כדלקמן:

אחוז הוצאות הנהלה וכלליות מסך ההוצאות.

גודל המחזור השנתי של העמותה.

איכות  העדר גירעון, גידול בפעילות, יעילות ועדת ביקורת.

עצמאות אחוז התמיכות וההקצבות מהמדינה מסך המחזור הכספי

 

הגבלות אלה נועדו למנוע מקרים בהם הואשמו מנהלי וחברי וועד בכירים בעמותות, בהעברת חלק ניכר מהכנסות העמותה הן מתרומות והן מתמיכה ממשלתית, לתשלום שכר לבכירים ויועצים למיניהם.

 

בנוסף לפיקוח על הכנסות והוצאות העמותה במישור הכולל  על הוועד לקבוע את תכניות העבודה של העמותה, עקרונות למימון הפעילות, וסדרי עדיפויות בין אפשרויות הפעולה השונות.

לפקח, למנות ולפטר מנהל כללי, אם קיים, וכן למנות ולפטר עובדים בכירים אחרים בעמותה.

לקבוע לעמותה מבנה ארגוני ומדיניות תשלום שכר ותשלומים נלווים.

לכנס אסיפות כלליות מן המניין ושלא מן המניין.

על הוועד בנוסף לפיקוח הצמוד, לדווח לאסיפה הכללית על מצבה הכללי והפרטני של העמותה על פי בקשתה.

 

חברות בוועד מנהל של עמותה כמוה כחברות בדירקטוריון חברה ציבורית או ממשלתית, על החברים חלה אחריות אישית, למרות שלעתים אין הדבר נראה כך, לפעילותה התקינה של העמותה, ומכאן שעליהם להיזהר שלא להיחשד אפילו בקל שבקלים, דבר העלול לחשוף אותם במקרים קיצוניים אף לצעדים משפטיים.

 

תקופת כהונתו של הוועד

תקנון העמותה הוא שקובע מהו תוקף כהונתו של הוועד המנהל, אך לפי חוק העמותות הגוף הבוחר את חברי הוועד הנו האסיפה הכללית אשר חייבת להתכנס לפחות אחת לשנה מכאן שיש לחדש את תוקף חברותם של חברי הוועד אחת לשנה. בכל מקרה החוק מגביל את כהונת הוועד לשלוש שנים.

מורשי חתימה:

על הוועד להסמיך שניים או יותר מבין חבריו, לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה.

על פי דרישת רשם העמותות כי לעמותה יהיו לפחות שני מורשי חתימה, אשר חתימתם יחד תחייב את העמותה. אין חובה כי מורשי החתימה יהיו חברי ועד, אולם אין הם יכולים להיות חברי ועדת ביקורת.

 

ועדת הביקורת

על האסיפה הכללית למנות גוף מבקר בין אם זה רואה חשבון או מספר חברי עמותה הבקיאים בנושא, בכל מקרה אין למנות את אותו רואה חשבון שעורך את הדו" חות הכספיים של העמותה, שכן יש ניגוד עניינים בולט בין שני התפקידים.

על ועדת הביקורת מוטל לבדוק את ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה, ואת פנקסי

החשבונות שלה. כן עליה להביא לאסיפה הכללית את המלצותיה לעניין אישור הדין וחשבון

הכספי.

סמכויות ותפקידים של ועדת הביקורת:

לבדוק את תקינות פעולות העמותה ונושאי המשרה בה, ובין היתר מהבחינות כדלקמן:

פעילות לשם קידום מטרות העמותה.

פעילות בהתאם לחוק בכלל, ובהתאם לחוק העמותות בפרט.

ניהול תקין של העמותה, חיסכון, יעילות, אפקטיביות וטוהר המידות.

חובה להגיש אחת לשנה דו"ח ביקורת המפרט את פעילותה הפיננסית של העמותה.

פרטי הגשת הדו"ח ואופן הכנתו מסובכים מעט ונהירים בעיקר למנהלי חשבונות ורואי חשבון אשר בהתנדבות או שלא בהתנדבות יבצעו עבורכם את המלאכה.

מומלץ רק לבדוק כי אכן הדו"ח מוגש אחת לשנה וכי הוא מוגש כשהוא ברור ולאחר שהוצג לאסיפה הכללית.

על הדו"ח לפרט בנוסף לפעילות הפיננסית, גם את מטרות העמותה ותכניותיה, חבריה והעומדים בראשה.



משאבי ונכסי העמותה

באם ישפר עליכם מזלכם, והעמותה בה אתם חברים או עומדים בראשה הצליחה לגייס כמות נכבדה של כספים או נכסים, דעו כי ישנם מספר כללים הנוגעים להחזקת הכספים או הנכסים.

ראשית, יש לפעול לכך שכל הכספים או כל משאב אחר יעמדו לרשות העמותה לצורך מימוש מטרותיה ולא אחרות, כפי שהוגדרו בתקנון העמותה.

במידה והכסף מאפשר לעמותה לפעול בתחומים נוספים פרט לתחומים הקיימים יש לשנות את תקנון העמותה ולהגדיר מטרות חדשות, כמובן שלשם כך יש צורך בכינוס האסיפה הכללית.

יתכנו מקרים בהם סכום כסף אשר נתרם עבור מטרה מסוימת מילא את ייעודו אך נותר ממנו עודף, את העודפים אשר נתרמו למטרה מסוימת אין להשתמש בהם למטרה אחרת אלא לשאול את התורם לאן ברצונו להפנותם במסגרת העמותה.

לא ניתן להעביר הכסף אף לתחומים נוספים במסגרת העמותה ללא אישור התורם.

מתוקף חוק העמותות, לא ניתן להעביר כספים מעמותה לעמותה גם אם מטרותיה זהות או דומות וגם אם קשורות הן בקשרי עבודה.

על עמותה לפתוח חשבון בנק על שמה, וכספיה יופקדו באותו חשבון, ולא בחשבונות של גורמים

אחרים כגון חברי ועד.

כאשר עמותה מפעילה פרוייקטים שונים, מומלץ לפתוח חשבון בנק נפרד לכל פרוייקט.

עמותה אינה רשאית לשלם לעובדיה שכר העולה על הסביר. כאשר מדובר בשכר לעובד שהוא חבר

עמותה, יש במתן שכר מעבר לסביר משום חלוקת רווחים אסורה. באשר לעובדים אחרים, מדובר

בפעולה שאינה לטובת האינטרסים של העמותה ולקידום מטרותיה.

כיום, טרם נקבעו כללים מדוייקים ועל פי העקרונות הנ"ל פועל רשם העמותות, לכן אין לסמוך, בייחוד במידה והנכם עמותה חדשה על "מסדרים" למיניהם אשר יבקשו שכר עבור עבודתם בתואנה שפעולות אלה מתרחשות כל העת, פעילות מסוג זה עלולה לסיים את פעילותה של העמותה.

 

קרנות וחברות בנות

 

על עמותה להשתמש במשאביה בצורה סבירה, כלומר אין להשאיר כספים או נכסים ללא שימוש במידה ולא מוגדרת להם מטרה כלשהי.

המטרה יכולה להיות הקמת קרן אשר תפעל במסגרת העמותה ועל מנת לממש את מטרותיה, או כאשר מושקע הכסף לשם קבלת ריבית אשר תבטיח את תפקודה השוטף של העמותה

כמובן שיש להבהיר את מטרת הכסף לתורמים ולחברי האסיפה לפני מתן התרומה ולאחריה באם חל שינוי כלשהו.

 

הקמת חברת בת או תאגיד כלשהו הקשור בעמותה, גם היא פעולה לגיטימית, בתנאי שהיא באה על מנת לממש את מטרות העמותה, למשל הקמת חברת קייטרינג (הסעדה) על ידי עמותה העוסקת בתמיכה ברעבים, או הקמת בתי תמחוי.

מקרים נוספים הם הקמת בית ספר פרטי, חברת הסעות וכדומה, יש לזכור כי על כל פרסום הקשור בחברה או בתאגיד יש לציין כי זוהי חברה ללא כוונת רווח ומייסודה של כעמותה פלונית.

בדוחות הכספיים המוגשים מדי שנה יש להגיש את דו"חות כל הקשורים בעמותה, כחברות ותאגידים מייסודה, יחד.

 

תשלום אגרה שנתית

כל עמותה חייבת בתשלום אגרה שנתית, החל מהשנה שלאחר רישומה, אלא אם כן היא נכנסת

לגדר הפטור הקבוע בתקנות.

עמותה תהא זכאית לפטור מאגרה שנתית במקרה  והצהירה בפני עו" ד, באשר לכל שנה בנפרד כי

מתקיימים בה התנאים המצטברים:

תקציבה השנתי אינו עולה על   ₪ 300,000.

אין היא משלמת עבור שירותים פרט עבור אלה הקבועים בחוק, כשכר רו"ח.

על כל עמותה לשלם את האגרה השנתית בבנק הדואר או להמציא לבנק הדואר טופס תצהיר

לא יינתן אישור ניהול תקין לעמותה שלא שילמה אגרה ואינה זכאית לפטור.

שימוש במזומנים

באופן עקרוני, ביצוע תשלומים במזומן פוגע באפשרות לבצע בקרה מינימלית על הוצאת כספי

העמותה. לפיכך, נקבע בחוק כי, כי לא יינתן אישור לעמותה שמשלמת הוצאות בהיקפים גדולים במזומן, וכן לא יינתן אישור כאמור לעמותה המשלמת מלגות במזומן.

לצורך קבלת אישור על ניהול תקין יש להראות כי הכספים אכן הגיעו ליעדם ושימשו למטרות אשר לשמן יועדו. כמובן שבמקרים כמו עזרה לנזקקים אשר צריכים לבחור בין מזון לשכר דירה או בעת מתן מלגות לא ניתן לאשר את הגעת הכספים ליעדם.

הלוואות

לעמותה מותר ללוות כסף מעמותה אחרת בתנאי והיא עומדת בתנאים המפורטים בפרסומי רשם העמותות, בכל מקרה בפרטים מסוג זה יש להוועץ כמובן עם רואה החשבון בטרם מבוצעת פעילות כלשהי בכספי העמותה.

תרומות

יש חובה בניהול פנקס תורמים מלא הכולל את שם התורם ואת סכום הכסף או הנכס אותו תרם.

פנקס התורמים הפנימי של העמותה צריך להיות פתוח לעיון חברי הוועד, בודקים מטעם רשם

העמותות, נציבות מס הכנסה וגופים אחרים שיש להם סמכות לעיין בפנקס על- פי חוק.

במקרה של תורם בעילום שם יש לפנות לרשם העמותות אשר יקבע בהתאם לסכום הכסף שהתרם האם יש בכל זאת צורך ברישומו.

תנאי העסקה של עובדים בעמותה

בבואכם לבחור ספק, עובד או מנהל  יש להתחשב במספר תנאים בטרם תקבלוהו לעבודו, כפי שנעשה בכל חברה ממשלתית או ציבורית.

ראשית יש לבדוק כי האדם אכן תואם את הכישורים הנדרשים, האם הוא מתאים לאופי העמותה, האם הצעתו ותנאיו כפי שדרש הם הטובים ביותר שניתן להשיג. כל אלה אמורים למנוע מכם מלהסתבך בתביעות מצד מתחרי הספק או העובד על אי מתן זכות שווה בעת קבלתם לעבודה.

לגבי קרבת משפחה בין מקבלי ההחלטות למועסק או לספק, אין קביעה מוחלטת לגבי העסקת עובדים הידועים בקרבתם המשפחתית והחברית לחברי הוועד או העמותה. אך יש לזכור כי בחינת העובדים והספקים צריכה להיות כלכלית ומקצועית וכאמור, נקייה מכל רבב.

ישנם כמובן מצבים נוספים של ניגוד עניינים למשל כאשר עיסוקיו של אדם יוצרים מצב בו קיים חשש ממשי כי לא יבצע תפקיד כלשהו בעמותה, למשל עבודה במספר עבודות אשר לא מאפשרות לאותו אדם להעניק את הזמן ותשומת הלב הנדרשים לעמותה כפי שהתחייב בחוזה העסקתו. או כאשר נבצר מאדם להחליט החלטות הקשורות בעבודתו מתוקף היותו קשור למושפעים מהחלטות אלה.

במידה ונוצר מצב מסוג זה יש להימנע מהעסקתו של אותו אדם.

 

פירוק מרצון ואיסור מכירת העמותה

במידה  ועמותתכם חשה כי אין היא יכולה עוד להעניק משירותיה או שאין בהם צורך, אזי אז יש לנקוט בהליך פירוק של העמותה. הליך זה מבוצע כמובן על ידי רו"ח אך יש לזכור כי כל נכס המצוי בידי העמותה בין אם נזיל ובין אם דלא ניידי , צריך שלא יהיה מחולק לחברי העמותה

כמו כן חל איסור על מכירת עמותה וכל הקשור בה, אך ניתן להעבירה לידי עמותה אחרת הדומה לה במטרותיה וזאת לאחר החלטה מטעם האסיפה הכללית.

כמובן שעל העמותה הקולטת חבה החובה לקבל עליה את העמותה וזאת גם כן בהחלטת אסיפה.

במקרים קיצוניים, אשר כולנו תקווה כי אף אחת מן העמותות הרשומות בעמותה נט לא תגיע אליהן, יתכן מצב בו תפורק העמותה או ימונה לה בודק, במקרים מסוג זה הטיפול יעבור לידי רשם העמותות.

תקנון מצוי של עמותה

סימן א':  חברות

קבלת חברות

  1.         (א)     מייסדי העמותה הנם חברים בה מיום רישום העמותה בפנקס בעמותות.

(ב)                אדם החפץ להיות חבר העמותה יגיש לועד בקשה בלשון זה:

"אני (שם, מען ומספר זהות) מבקש להיות חבר בעמותה (שם העמותה). מטרות העמותה ותקנונה ידועים לי. אם אתקבל כחבר בה, אני מתחייב לקיים את הוראות התקנון ואת החלטות האסיפה הכללית של העמותה".

(ג)                 ההחלטה בדבר קבלת המבקש כחבר העמותה או אי קבלתו נתונה בידי הועד;

סירב הועד לקבל את המבקש, רשאי הוא לערור על הסירוב לפני האסיפה הכללית הקרובה.

זכויות וחובות של חבר

  1.         (א)     חבר העמותה זכאי להשתתף ולהצביע בכל אסיפה כללית ויהיה לו קול אחד בכל הצבעה; הוא זכאי לבחור ולהיבחר לועד או לועדת הבקורת.

(ב)                חבר העמותה זכאי להשתתף בפעולות העמותה ולהינות משירותיה.

(ג)                 הועד, באישור האסיפה הכללית, רשאי לקבוע דמי חבר שתשלומם יהיה חובה על החברים.

(ד)                פקיעת החברות בעמותה אינה פוטרת מסילוק התשלומים שהגיעו לעמותה מן החבר ערב פקיעת חברותו בעד התקופה שעד לפקיעת חברותו.

פקיעת חברות

  1.         (א)     החברות בעמותה פוקעת –

(1)               במות החבר, ובחבר שהוא תאגיד – בגמר פרוקו;

(2)               בפרישתו מן העמותה; הודעת פרישה בכתב תינתן לועד שלושים יום מראש;

(3)               בהוצאתו מן העמותה.

(ב)        האסיפה הכללית רשאית, לפי הצעת הועד, להחליט על הוצאת חבר מן העמותה מאחד הטעמים הבאים:

(1)               החבר לא שילם לעמותה את המגיע לה ממנו;

(2)               החבר לא קיים את הוראות התקנון או החלטה של האסיפה הכללית;

(3)               החבר פועל בניגוד למטרות העמותה;

(4)               החבר הורשע בשל עבירה שיש עמה קלון.

(ד)                לא יציע הועד לאסיפה כללית להוציא חבר מן העמותה אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו לפניו, ולא יציע מהטעמים האמורים בתקנת משנה (ב)(1), (2) או (3) אלא לאחר שהתרה בחבר ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות).

מתן הודעות לחבר

  1.      הזמנה, דרישה, התראה והודעה אחרת של העמותה לחבר יינתנו לו בכתב שיימסר לו ביד

           או יישלח בדואר רגיל אל מענו הרשום בפנקס החברים; לפי בקשת החבר בכתב תשנה העמותה את                     מענו הרשום בפנקס חברים.

סימן ב':  האסיפה הכללית

זמן ומקום

  1.         יומה, שעתה ומיקומה של אסיפה כללית ייקבעו בידי הועד.

הזמנה

  1.         אסיפה כללית תכונס על ידי הודעה שתינתן לכל חבר לפחות עשרה ימים מראש ותציין יום, שעה, מקום וסדר יום לאסיפה.

תפקידים שלאסיפה כללית רגילה

  1.         אסיפה כללית רגילה תשמע דינים וחשבונות על פעולות הועד ועל פעולות ועדת הבקורת, תדון בהם ובדין וחשבון הכספי שהגיש לה הועד, תחליט על אישורם, ותבחר בועד ובועדת הבקורת.

מנין

  1.         (א)     אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו לפחות רבע ממספר חברי העמותה; היה מנין זה נוכח בפתיחת האסיפה, רשאית היה להמשיך בדיוניה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים.

           (ב)     לא נתכנס המנין האמור תוך שעה מהזמן הנקוב בהזמנה, יראו את האסיפה כנדחית, ללא צורך בהזמנה נוספת, בשבוע ימים לאותה שעה ולאותו מקום, ובאסיפה נדחית זו יהיו הנוכחים רשאים לדון ולהחליט, יהיה מספרם אשר יהיה.

יושב ראש ומזכיר

  1.         אסיפה כללית תבחר, מבין חברי העמותה, יושב ראש ומזכיר לאסיפה.

החלטות

  1.       החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות של המצביעים, זולת אם החוק או תקנון זה דרשו רוב אחר קבלתן; היו הקולות שקולים, רשאי יושב ראש האסיפה להכריע.

פרוטוקול

  1.       מזכיר האסיפה הכללית ינהל את פרוטוקול האסיפה.

סימן ג':  הועד

מספר החברים

  1.       מספר חברי הועד ייקבע בהחלטת האסיפה הכללית ולא יהיה פחות משניםץ

תקופת הכהונה

  1.       (א)     הועד יכהן מהיבחרו באסיפה כללית ועד שאסיפה כללית אחרת תבחר ועד חדש; חבר הועד היוצא יכול להיבחר לועד החדש.

(ב)        חבר הועד רשאי להתפטר בכל עת מכהונתו על ידי הודעה בכתב לועד; חבר הועד יחדל לכהן אם הוכרז פסול דין או פושט רגל.

השלמת הועד

  1.       (א)     נתפנה מקומו של חבר הועד, רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר אחר של העמותה לכהן כחבר הועד עד לאסיפה הכללית הקרובה; עד למינוי כזה רשאים הנותרים או הנותר להמשיך לפעול כועד.

           (ב)     חבר הועד שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר העמותה למלא מקומו עד שישוב למלא תפקידיו.

ישיבות הועד

  1.       הועד רשאי להסדיר בעצמו את מועד ישיבותיו, ההזמנה להן, המנין הדרוש בהן ודרך ניהולן.

החלטות

  1.       החלטות הועד יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היו הקולות שקולים, לא נתקבלה ההצעה; החלטת כל חברי הועד פה אחד יכול שתתקבל גם שלא בישיבת הועד.

פרוטוקול

  1.       הועד ינהל פרוטוקול מישיבותיו והחלטותיו.

זכות הייצוג

  1.       הועד רשאי להסמיך שנים או יותר מבין חבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה, ולבצע בשמה פעולות שהן בתחום סמכותו.

סימן ד': ועדת הביקורת

תחולת הוראות

  1.       הוראות תקנות 12 עד 17 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על ועדת הבקורת.

סימן ה': סניפים

  1.       העמותה רשאית, בהחלטת האסיפה הכללית, להקים סניפים ולקבוע את ארגונם ואת סדרי ניהול ענייניהם.

סימן ו': נכסים לאחר פירוק

העברת נכסים עודפים

  1.       פורקה העמותה ולאחר שנפרעו חובותיה במלואם נשארו נכסים, יועברו נכסים אלה לעמותה אחרת בעלת מטרות דומות.

          

למידע נוסף נא לפנות לאתר של משרד הפנים http://www.moin.gov.il

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר

.